שיבוש תעסוקתי
ד"ר יעל צורי 2025
אדם ממוצע מבלה יותר משליש משעות הערות שלו בעבודה במהלך חייו, אם נביא בחשבון 50 שנים של עבודה בממוצע. ההתקדמות הטכנולוגית האחרונה משנה את האופן שבו אנו חיים, מתקשרים ועובדים ומגדירה מחדש את יחסי עובד-מעביד. האם נקדיש פחות זמן מחיינו לעבודה? פיתוח אוטומציה, בינה מלאכותית ושינויים בביקוש לעבודה גורמים כבר היום לשינויים בשוק התעסוקה ומגמות עתיד מצביעות על שינויים נרחבים עד כדי שינוי שוק העבודה. שינויים אלו עלולים לגרום לשיבוש תעסוקתי (Employment Disruption) שיתבטאו בשינויי הדרישה לעובדים (מיומנים או
בלתי מיומנים), הגדרת התפקיד שלהם, שינויים במרחב ובמקום העבודה ובצרכי הכשירויות הנדרשים לעובדים עתידיים. מחד, החברה היפנית, למשל, מאמצת אוטומציה, ומשלבת רובוטים בתחומים כמו ייצור, שירותים ובריאות. האוטומציה לא מובילה לאבטלה, אלא מסייעת בשמירה על רמת התעסוקה והפריון. הגישה היפנית מדגישה את השילוב בין טכנולוגיה לעבודה אנושית, ומציעה מודל למדינות המתמודדות עם אתגרים דומים ובכך מקבלת את האוטומציה כפתרון חיובי, ולא כאיום על מקומות העבודה.

מאידך, אותות רבים מעידים על מגמות שינוי בשוק העבודה עם איום על משרות שיוכלו להיות מוחלפות באוטומציה ובינה מלאכותית. עתיד העבודה מעוצב על ידי שני כוחות רבי עוצמה: האימוץ הגובר של טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ורובוטיקה במקום העבודה, וכוחן של חברות גדולות להכתיב את התנאים בשוקי העבודה. אוטומציה כבר הביאה שינויים מהפכניים לתעשיות רבות, וסביר להניח כי התפתחות זו תימשך אפילו מהר יותר עם התפתחות הטכנולוגיה.
עובדי העתיד עשויים להזדקק לכשירויות חדשות כדי להתחרות בשוק העבודה, ובכך להגדיל את הצורך במדיניות ממשלתית פרואקטיבית כדי למתן את השינוי. במקרים מסוימים ייתכן שיהיה צורך בדחיית השינוי הטכנולוגי כדי להבטיח שהאנשים יוכלו להתמודד עם השינוי ולמצוא את מקומם בשוק העבודה המשתנה. ממשלות יוכלו להתערב בשוק תעסוקתי משובש במספר דרכים. הצעה אחת להתערבות שכזו, המוזכרת רבות כפתרון אפשרי לשיבושים שיוצרים אחוזי אבטלה גבוהים היא הכנסה בסיסית אוניברסלית (Universal Basic Income, UBI). מודל זה מציע שכל אזרח מקבל באופן קבוע כסף כדי להבטיח את פרנסתו. הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) אינו חדש: הוא הוצג לראשונה בסביבות 1800, ומגוון מודלים של הכנסה בסיסית פותחו מאז. פינלנד ערכה ניסוי ברמה הלאומית בין 2017 ל -2018. המבחן כלל 2,000 פינים מובטלים שנבחרו באקראי, שקיבלו הכנסה בסיסית של 560 יורו לחודש. הניסוי בן השנתיים ניסה לברר אם וכיצד הכנסה בסיסית יכולה לעזור לאנשים למצוא עבודה. התוצאות הראשוניות מצביעות על כך שההכנסה הבסיסית לא הגדילה את סיכויי התעסוקה. עם זאת, היא הגבירה את תחושת הרווחה, את המעורבות בחברה האזרחית ובמידה מסוימת גם את העניין בחינוך מקצועי ויזמות.
השלכות
בטווח הארוך, סביר להניח שצורה כלשהי של פתרון לשיבוש תעסוקתי כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית, מס הכנסה שלילי או פתרונות אחרים יונהגו במדינות שונות ברחבי העולם. בתרחיש הקיצון, המשמעות היא שטכנולוגיה תחליף משרות ולא יווצרו מספיק משרות חדשות לכל. בתרחישים אחרים משרות מסויימות יוחלפו באמצעות התקדמות טכנולוגית ומספיק משרות חדשות יווצרו. כך או כך, מגמות המשבשות תעזוקה ישפיעו על תחומים רבים כמו חינוך, רווחה, ביטחון ועוד.
סרטונים רלוונטים:
מקור: Futures platform




תגובות